בקצרה
טווח הנסיעה של רכב חשמלי מושפע ממזג האוויר בעיקר בגלל שני גורמים:
איך הטמפרטורה משנה את יעילות הסוללה והמערכת החשמלית
כמה אנרגיה צריך כדי לחמם או לקרר את תא הנוסעים ואת הסוללה
ברוב המקרים קור משפיע יותר מחום, במיוחד כשמפעילים חימום בתא הנוסעים.
מה מזג האוויר עושה לטווח בפועל
1) קור: הכימיה של הסוללה פחות יעילה, והחימום "אוכל" קילומטרים
בקור, התגובה הכימית בסוללה פחות יעילה, והמערכת צריכה יותר אנרגיה כדי להביא את הסוללה לטמפרטורת עבודה טובה. במקביל, החימום של תא הנוסעים דורש אנרגיה משמעותית, במיוחד אם מדובר בחימום נגדי (ולא משאבת חום). זו הסיבה שקור חורפי מייצר את הפער הכי מורגש בין הטווח הרשמי לטווח האמיתי.
עוד נקודה שחשוב להבין: בנסיעות קצרות בקור, ההפסד יכול להרגיש גדול יותר כי חלק מהאנרגיה "נשרף" בתחילת הדרך על חימום תא וסוללה, עוד לפני שהם צברו הרבה קילומטרים.
2) חום: לרוב פגיעה קטנה יותר, אבל חם קיצוני מגדיל עומסים
בחום, מזגן צורך אנרגיה, אבל בדרך כלל פחות מאשר חימום בחורף. בנוסף, הרכב משתמש באנרגיה כדי לקרר את הסוללה בזמן נהיגה או טעינה מהירה. ביום חם רגיל הפגיעה לרוב מתונה, אבל בגלי חום כבדים, בעמידה ממושכת בשמש, או בשילוב של טעינה מהירה ונסיעה מהירה, הפגיעה יכולה לגדול כי מערכת הקירור עובדת יותר.
3) רוח: יכולה לחתוך טווח בלי שתשימו לב
רוח נגדית מגדילה את גרר האוויר, בעיקר במהירויות בין עירוניות. זה נראה כמו "סתם יום עם רוח", אבל מבחינת הרכב זו לפעמים נסיעה שמרגישה כמו מהירות גבוהה יותר, ולכן הצריכה עולה והטווח יורד. ברוח גבית קורה בדיוק ההפך, אבל נהגים בדרך כלל זוכרים יותר את הרוח הנגדית כי היא מפתיעה.
4) גשם, שלוליות ושלג: יותר התנגדות, יותר צריכה
כביש רטוב מגדיל את התנגדות לגלגול, ושלוליות מעלות אותה עוד יותר. בשלג יש גם התנגדות גלגול גבוהה וגם קור, כלומר פגיעה כפולה. בנוסף, במזג אוויר סוער משתמשים יותר במערכות כמו מפשיר אדים, מגבים וחימום, וכל אלה מצטברים לצריכת אנרגיה.
5) שינויי גובה: עליות מרוקנות, ירידות מחזירות חלקית
עלייה ארוכה תעלה צריכה בצורה חדה את צריכת האנרגיה ותוריד טווח. בירידה מקבלים החזר מסוים דרך רגנרציה, אבל לא 100 אחוז, כי יש הפסדים במערכת. לכן מסלול הררי יוצר טווח אמיתי נמוך יותר מאשר מישור, גם אם בסוף "חוזרים" לגובה דומה.
6) למה חימום הרבה פעמים יותר "כואב" ממזגן
מזגן מעביר חום החוצה ביעילות יחסית טובה, בעוד שחימום יכול לעבוד בשתי צורות:
אם יש משאבת חום, החימום יעיל יותר ופוגע פחות בטווח
אם אין משאבת חום ונעזרים בחימום נגדי, העומס גבוה יותר והטווח נפגע יותר
זו אחת הסיבות שבחורף מרגישים את ההבדל הכי מהר.
7) מה עושים כדי לצמצם פגיעה בטווח במזג אוויר קיצוני
בלי להפוך את החיים לפרויקט, כמה הרגלים פשוטים עוזרים מאוד:
מחממים או מקררים מראש את תא הנוסעים כשהרכב מחובר לטעינה, כדי שהאנרגיה תגיע מהחשמל החיצוני ולא מהסוללה
משתמשים יותר בחימום מושבים או חימום הגה במקום לחמם את כל תא הנוסעים לעוצמה גבוהה
שומרים על לחץ אוויר תקין בצמיגים, כי בקור הלחץ יורד וזה מגדיל צריכה
בנסיעה בין עירונית ביום קר או סוער, מתכננים שמרני יותר ומוסיפים מרווח טעינה
דוגמה מהחיים
נניח שאתם יוצאים בבוקר חורפי לנסיעה בין עירונית, והרכב עמד כל הלילה בקור. אתם מתחילים עם תא קר ומפעילים חימום חזק, ובמקביל נוסעים במהירות קבועה על כביש מהיר. אחרי 20 עד 30 דקות אתם שמים לב שהטווח יורד מהר יותר מהרגיל. זה לא אומר שיש תקלה, אלא ששלושת הגורמים הקלאסיים עובדים יחד: סוללה קרה, חימום תא נוסעים, ומהירות גבוהה. בפעם הבאה אתם עושים קירור או חימום מראש כשהרכב מחובר, מורידים מעט את עוצמת החימום ומשתמשים יותר בחימום מושבים, והפער בטווח מצטמצם בצורה מורגשת.
שורה תחתונה
מזג האוויר משפיע על הטווח דרך יעילות הסוללה ועומס החימום או הקירור. קור כמעט תמיד יפגע יותר מחום, ורוח נגדית וכביש רטוב יכולים להפתיע גם ביום לא קיצוני. כשמתכננים מראש נסיעה במצבי קור או סערה ומיישמים חימום או קירור מראש והרגלי שימוש חכמים במזגן או חימום, אפשר לצמצם משמעותית את הפגיעה בטווח.
מקורות
