הסיפור של המכונית החשמלית

הנעה חשמלית אינה חדשה כלל וכלל ויש לה היסטוריה ארוכה עוד מאז שנות השלושים של המאה ה-19. לאורך השנים היא כמעט ונזנחה, אבל הקאמבק שלה כבר כמעט והושלם בדרך לשנות את פני ענף הרכב
הסיפור של המכונית החשמלית

המכונית החשמלית של תומאס פרקר, 1895 


תצלומים: NASA, Creative Commons
CC BY-SA 2.0 DEED, פורד

המילה "מכונית" מתקשרת אצל רובנו לרעש מנוע, עשן אגזוז וריחות בנזין. כל אלו, כך נדמה, הופכים להיות נחלת העבר הודות לעלייתה של המכונית החשמלית בשנים האחרונות. זה אולי נראה כמו תופעה חדשה, אבל למעשה ההנעה החשמלית הייתה איתנו עוד מאז תחילת עידן המכונית.  

תחילת הדרך 

לא רבים מודעים לכך אבל מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20, רכב חשמלי היה פופולרי יותר מאשר רכב בעל מנוע הבעירה הפנימית. בתחילת המאה ה-19, תחבורה יבשתית נשלטה בעיקר על ידי רכבות קיטור וכרכרות עם סוסים. התפתחויות מדעיות וגילויים אודות החשמל, בעיקר אחסון של אנרגיה חשמלית בסוללות מסוגים שונים, הביאו ליצירתם של מנועים חשמליים. עד מהרה, ממציאים שונים ניסו לרתום אותם גם לצורכי הובלה והסעה. כבר בשנות השלושים של המאה ה-19, מספר ממציאים במקומות שונים בעולם הציגו דגמים של כלי רכב מונעים בחשמל. את המכונית החשמלית הראשונה נהוג לייחס לממציא הבריטי תומאס פרקר שהציג כבר בשנת 1884 מכונית חשמלית בעלת סוללות הניתנות לטעינה. 

ההמצאה החדשה, כלי רכב עם מנוע חשמלי, החלה להתפשט באירופה ובארצות הברית ועד מהרה הוצגו מכוניות חשמליות נוספות על ידי יצרנים שונים. בתחילה השתמשו בהן בעיקר כמוניות וככלי רכב עירוניים, אבל שיפור בתשתיות הודות לסלילת כבישים וחיבור של בתים לרשת החשמל, הפך את הרכבים החשמליים לנגישים ליותר ויותר משקי בית. 

מסוף המאה ה-19 ועד שנת 1912, המכונית החשמלית שלטה. התפעול שלה היה קל יותר (אין צורך להתניע עם "מנואלה"), היא הייתה שקטה, לא פלטה עשן והנוסעים בה לא סבלו מהוויברציות והרעידות של מנועי בעירה פנימית.

הבעירה הפנימית משתלטת

שליטת הרכב החשמלי לא נמשכה זמן רב ושילוב של מספר גורמים הביא לכך שהוא נזנח ואילו המכוניות בעלות מנועי הבעירה הפנימית הפכו לפופולריות יותר ויותר. מהנדסים וממציאים במקומות שונים בעולם השקיעו בפיתוח ובשכלול של מנוע הבעירה הפנימית והפכו אותו ליעיל יותר. במקביל, התגלו בעולם מרבצי נפט גדולים שהביאו לירידה במחירי הדלק. בשנת 1912 הומצא המתנע (סטרטר) החשמלי שהפך את תפעול מכוניות הבנזין לקל הרבה יותר ומהצד השני, פריסת רשת הכבישים הדגישה את בעיית הטווח של המכוניות החשמליות.  

אחד האישים המרכזיים בתעשיית הרכב הצעירה היה האמריקני הנרי פורד, שבתחילה גילה עניין במכונית החשמלית ואף ניסה לפתח יחד עם תומאס אדיסון מכונית חשמלית זולה. היה זה דווקא אותו פורד שבמידה רבה סתם את הגולל על המכונית החשמלית עם פיתוח פורד מודל T שיוצרה באופן המוני בטכנולוגיית ייצור חדשה על גבי פס ייצור. השימוש בפסי הייצור הביא לירידה דרסטית במחיר – מחירה של פורד T מונעת בנזין היה כשליש מזה של מכונית חשמלית מקבילה – וכך יכלו מיליוני אמריקנים להפוך לבעליה של מכונית. 

יחד עם המשך השיפורים במנועי הבעירה הפנימית נפרסה גם רשת נרחבת של תחנות דלק שאפשרה תדלוק גם באזורים כפריים ומרוחקים. כל הגורמים הנ"ל הביאו לכך שפחות ופחות מכוניות חשמליות נמכרו ועד לאמצע שנות השלושים של המאה ה-20 הן כמעט ונעלמו. מנוע הבעירה הפנימית ניצח, אבל המכונית החשמלית עוד לא אמרה את המילה האחרונה.

הסיפור של המכונית החשמלית

חוזרים לחשמל

לאורך תקופה ארוכה בה שגשגו מנועי הבעירה הפנימית תחום ההנעה החשמלית לתחבורה הוזנח כמעט לחלוטין. המכוניות הלכו והשתפרו עם ביצועים טובים יותר ונסיעה חלקה ונעימה יותר, והודות למחירי דלק נמוכים, לא היתה סיבה אמיתית לשינוי. 

אבל החל משנות השישים המאוחרות ולאורך שנות השבעים של המאה העשרים, מחירי הדלק החלו לעלות, מגמה שהגיעה לשיאה באמברגו הנפט הערבי בשנת 1973. האמריקנים שהיו תלויים באספקת דלק ממקורות חיצוניים, החלו לחפש אלטרנטיבות. חלק מיצרני הרכב בארה"ב בדקו את האופציה החשמלית ופיתחו רכבי ניסוי ופרוטוטיפים של מכוניות חשמליות. תדמיתית, הנסיעה של רכבי ה-Lunar Rover של NASA על הירח בשנת 1971 תרמה לנחשקות המכונית החשמלית, אבל המאמצים הללו לא התגבשו למוצרים מסחריים וההנעה החשמלית נזנחה שוב, עד לשנות ה-90 של המאה העשרים. 

חזרתה של המכונית החשמלית לזירה בפעם השלישית קשורה קשר הדוק להתחממות הגלובלית ולעליית חשיבותה של איכות הסביבה. שינויים במדיניות פליטת מזהמים, בעיקר בארצות הברית, הובילו שוב את יצרני הרכב לפיתוח מכוניות חשמליות, אבל הפעם עם טכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר. 

מאמצים אלו הניבו שלל דגמים חשמליים, הבולט שבהם ה-EV1 של GM. אבל עלויות ייצור גבוהות וסקפטיות של הצרכנים עדיין עצרו את המכונית החשמלית מלהפוך להיות גורם משמעותי בשוק הרכב. רק מאמצע שנות התשעים, החלה הנעה חשמלית לחדור לזרם המרכזי של תעשיית הרכב, הפעם לא במכוניות חשמליות טהורות, אלא דווקא במכוניות היברידיות כמו הונדה אינסייט וטויוטה פריוס.

הסיפור של המכונית החשמלית

ההווה והעתיד החשמליים

מודעות גוברת להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים הביאה לכך שרבים אימצו אורח חיים ירוק יותר והם מנסים להימנע מפגיעה בסביבה. זאת ועוד, הרגולציה על פליטת מזהמים הולכת ומחמירה וגם עלויות הדלק הולכות ועולות.  

הרצון לספק תחבורה ידידותית לסביבה, שקטה ולא מזהמת הביאו לכך שיצרני רכב רבים החלו לבחון שוב את אופציית ההנעה החשמלית. מכוניות חשמליות מספקות כיום ביצועים מקבילים, אם לא טובים יותר, מאלו של מכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית, וזאת מבלי לצרוך דלק כלל ומבלי לזהם את הסביבה. 

גורמים אלו, יחד עם הקלות מס, סבסוד ותקנות פליטה מחמירות, החזירו את המכונית החשמלית למרכז הבמה וכיום נתח השוק של המכוניות החשמליות הולך ועולה. האם המכונית החשמלית ניצחה או שמא נחזור למנועי בעירה פנימית או לסוג אחר של טכנולוגיות הנעה? ימים יגידו, אבל אם לשפוט את המגמות הנוכחיות, ההווה וגם העתיד, הם חשמליים למשעי.   

דילוג לתוכן